איך סיר קציצות, מתקן טיפוס וקטיף פרחים קשורים לייעוד שלי ?

בחודש האחרון, אני חצי שבוע עובד וחצי שבוע אבא.
אהובתי היקרה בהכנות לחג בחנות המתנות שלה
ואני כשאני לא בחוץ - אבא במשרה מלאה ועושה הכל בכדי לשחרר אותה לעשייתה.
בתחילת החודש, הייתי מתוסכל.
מתוסכל מזה שאני לא מצליח להתקדם בקצב שאני רוצה.
מתוסכל שאני לא פנוי לפתח דברים חדשים בעסק שלי.
יש משחק אינטרנטי שאני מפתח כבר זמן מה ולא מגיע להתעסק בזה כמו שרציתי.
הייתי מתוסכל שאני לא מצליח.
התבאסתי שאני עסוק כל היום מסביב לבית,
לבישולים, לכביסות, למשחק עם הילדות, לארגן את הבית בסוף יום.
וראבאק, למי יש כוח להיות יצירתי ב 22:00...
לקח לי קצת זמן ואז הבנתי.
הייתי מתוסכל מזה שאני לא מממש את עצמי בעסק שלי –
שזה ביטוי של השליחות שלי :
להתעורר ולעורר גברים אחרים למלאות שלהם- למטרת חייהם.
זו מטרת חיי.
ואז שאלתי,
"רגע רגע, מה עם המימוש השלם שלי?
אני גם איש קריירה שעוסק בשליחות שלי ,
אני גם בן זוג,
אני גם איש משפחה
אני גם אבא.
אני כל אלה ( ועוד כמה... )".
וכשאני מסתכל על המציאות מהזווית הזו -
כשאני עושה את כל הרשימה האינסופית הזו של המשימות היומיומיות
( עולם הפעולות במציאות ),
אני בעצם:
נוכח בבית במלאות שלי , מפנה את בת הזוג שלי לממש את עצמה,
נהנה מהאבהות שלי ומזמן איכות עם הבנות שלי ,
ועדיין מצליח לעבוד עם גברים שמגיעים אליי לפגישות אישיות -
אני לגמרי במימוש השלם שלי.
אז בעצם מה אני מקטר? :-)
אז כרגע, בחלוקת האנרגיות שלי בין כל התפקידים שלי ( שכולם חלק מהמימוש השלם שלי ),
אני פחות משקיע ביצירה ובפיתוח של מוצרים חדשים ובעסק שלי ,
עובד ונהנה מאוד מהקיים – מהפגישות האישיות שקורים בהם תהליכים מרתקים וגברים מתחברים לעצמם וצועדים משמעותית לעבר הייעוד שלהם.
מושקע בשאר הזמן באבהות ובמשפחה שלי.
ותומך בבת הזוג שלי.
ברגע שהבנתי שזו התמונה הרחבה של חיי, התחלתי לחגוג.
מאז אני בזרימה ובהנאה ( ולא מתוסכל ותקוע )
נהנה מכל רגע עם הבנות ( במקום לחכות שיילכו כבר לישון ואוכל לעבוד )
מפרגן ותומך בבת זוגי בכל דרך שאני יכול ( במקום להתבאס שלא נוכחת בבית )
היצירתיות שלי גברה, השקט נוכח וההנאה והפשטות חזרו לחיי.
אז מה בעצם עשיתי:
המציאות לא השתנתה.
ברמת הפעולות – אני עדיין עושה אותו דבר.
התפיסה שלי השתנתה.
המפתח היה:
לשאול את עצמי – מה אני רוצה ב long run?
לשם מה אני עושה את כל זה?
איך זה קשור למטרת חיי?
כשהבנתי, הסתכלתי על המציאות מחדש בפרספקטיבה החדשה.
אה, מה עם הקציצות אתה שואל?
שים לב מה עשיתי עם פרץ היצירתיות והאנרגיות המחודשות בסופ"ש האחרון:
ביקור ביריד אביב קהילתי במרכז האנתרופסופי אופק, 2 סירי קציצות שהכנתי, קטיף פרחים עם בתי הגדולה, בית שטוף ומוכן לשישי, 9 שעות שינה עמוקות( !!!!) פינוקי שבת טעימים, ארוחת צהריים מעולה שאהובתי הכינה, שבת בחצר המהממת שלנו, בניתי מתקן טיפוס לבתי, ונדנדה גבוהה על העץ, ניגוני פנטם עם הקטנטונת, איסוף עצים לבית עץ (הפרויקט הבא), שיק פירות של אחהצ, 21:00 - הבית מאורגן לשבוע החדש.
ולקינוח נסעתי לערב אצל חברים.
מאחל לך שתחדש את הפרספקטיבה שלך על החיים.
חג שמייח