למה אנשים מחכים לרגע האחרון כדי לעשות את הצעד שכל כך חיכו לו?

אתה מכיר את הרגעים האלה שיש משהו שאתה מאוד רוצה לעשות

והזמן עובר ועובר ואתה לא עושה?

ויש לך לכך אלף סיבות:

כי אתה לא יודע מאיפה להתחיל, כי אתה לא בטוח ממש שתצליח לעשות זאת, כי אף פעם לא התנסית בזה, כי אתה לא ממש מתחייב עד הסוף לעשות זאת, כי אתה מת מפחד ועוד ועוד ועוד...

(http://www.glogster.com/timers/timers1/g-6ktn3qck0pqdfd7uesu7ea0 )

כשזה מדובר בדברים הקטנים, נו מילא.

אבל שזה מגיע לדברים "הגדולים" זה סיפור עוד יותר מורכב:

שינוי בקריירה, שינוי בזוגיות,

לצאת מתחושת התקיעות שאתה מרגיש כרגע בלי ממש להצליח לשים את האצבע על הסיבה לכך, למצוא את הכיוון החדש בחיים או השם ישמור :-) למצוא הייעוד שלך.

והתחושה שמתלווה היא של פספוס גדול, החמצה שמרוב שזה כבד להרגיש הופכת למין כבדות, מועקה או ערפל גדול שמכסה, חוסר חשק כללי.

מרגיש את זה לפעמים?

ואז מגיע המשהו הזה שמאלץ אותך לעשות את הצעד הזה

ופתאום מה שקורה הוא שאתה עושה זאת במהירות ומופתע מהקלות

( היחסית למה שחשבת שזה ידרוש ממך )

ואפילו מהכוחות והתושיה שאתה מגלה?

זה יכול להיות פיטורים, גירושין, בגידה, פשיטת רגל או משהו שפשוט מנער אותך.

זו חוויה מוכרת כל כך אצל רבים מהגברים שאני מלווה.

אתה יודע מה הסיבה שאנשים לא עושים את הצעד הכל כך חשוב להם עד שיש להם

DEAD LINE או WAKE UP CALL?

הסיבה היא שאותם אנשים מתעלמים מהמוות.

מדחיקים אותו.

כל כך מתים מפחד ממנו שפשוט מתעלמים מקיומו.

חיים את החיים במין אשלייה שיש את היציבות הזו של עכשיו ששום דבר לא יכול לשנות אותה.

אנחנו כל כך רגילים להיות במקום המוכר והבטוח שלנו, שגם שכשהוא הופך למשהו לא נעים ואפילו בלתי נסבל, אנחנו כבר התרגלנו.

כמו במשל הזה ושל הצפרדעים שיושבות בסיר מים שמתחמם לאט לאט ולא שמות לב לחום שעולה, עד שמתות...

אנחנו הרבה פעמים ככה. מתים בעודנו בחיים.

פשוט כי מתרגלים ולא ערים לכך שיום יבוא וגם המוות יבוא.

אתה יכול להתווכח עם כל מה שאני אומר, אבל המוות שלך, שלי, שלנו - יגיע .

בזמן שלו.

והשאלה שנותרת באמת, היא איך אתה רוצה לחיות את החיים שלך עד אז?

לפני שאתה עונה על השאלה הזו,

אני רוצה לספר לך איפה אני בסיפור הזה.

בשנת 2000 חזרתי מהמזרח אחרי שנה של טיול שהיה בסימן פריצת גבולות המוכר שלי.

נפתחתי לתפיסות רוחניות מהמזרח ונפתחתי להבנה הזו שאנו לא בנויים רק מגוף, מרגש ומשכל, אלא גם מרוח, ושיש לנו נשמה שבחרה להתגשם בגוף הזה ולחוות את החיים האלה כדי ללמוד ולחוות משהו בגלגול הזה.

זו תפיסה שפתחה לי הסתכלות חדשה על החיים והחלה תהליך של התפתחות אישית שלי.

הגעתי חזרה לארץ כשעיניי בורקות אהבה אינסופית, אופיטמיות ושמחה.

זרמתי ונהניתי מהחיים.

חודש לאחר מכן, אחותי, מיטל ז"ל, טסה בעקבותיי למזרח.

כעבור מספר חודשים שבהם נהנתה בטרוף, היא נהרגה בתאונת דרכים בהודו.

בום.

זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי מוות כל כך קרוב אליי.

זו הייתה חוייה מטלטלת כל כך ששינתה את מי שהייתי והובילה אותי להיות מי שאני כיום.

התפיסה הזו שהתגבשה בי, הקלה עליי לקבל את המוות שלה וראיתי זאת כתהליך שהוא חלק מהחיים.

היא סיימה את הלמידה שלה כאן בעולם הזה והמשיכה לעולמות הרוח.

כמובן שגם כאבתי מאוד ועשיתי דרך ארוכה מאז של הכרות עם שלל הרגשות שלי לעומקן ולרוחבן.

זו הייתה חוויה מכוננת כל כך כי עשיתי שם בחירה.

אל מול המוות שהכה בי בפנים - התעוררתי לחיים שלי.

בחרתי לחיות את חיי במלואי.

שהרי מי יודע כמה זמן יש לי ?

מאז, זה המצפן שלי.

ואני מחוייב לחיות את חיי באופן הזה.

המצפן הזה מדייק אותי מאז ומכוון אותי.

בזכותו עשיתי שינויים בחיים המקצועיים שלי :

היית מטפל ברפואה שלמה, מנחה קבוצות מודעות, מאמן אישי, איש חינוך

והיום אני מעורר גברים לחיות את החיים שנועדו לחיות.

אני מניח שיגיע הרגע וגם זה יקבל צורה חדשה.

בזכותו עשיתי גם שינויים בחיים הזוגיים שלי:

התגרשתי וסיימתי זוגיות שלא הייתה מדוייקת.

בזכותו גם אני חיי היום בנישואים מתפתחים ומשתנים,

בזוגיות אוהבת לאישה מהממת, בהורות נוכחות ל-2 בנות מהממות גם הן.

אני אוהב את מה שאני עושה ועושה את מה שאני אוהב.

אני יודע שהמצפן הזה - של לחיות את החיי במלואי,

הוא רגיש מאוד.

קל מאוד להיסחף ליומיום, להרגל ולמוכר.

צריך להיות ער אליו.

אני יודע גם שלא חייבים לחוות קושי, סבל, משבר בשביל להיות ער.

זאת בחירה. להתעורר. עכשיו.

אני יודע גם שיש דברים שעוזרים לשמור על הערות הזאת ביומיום.

אחד מהם זו קבוצת גברים.

קבוצת גברים שעוזרת להיות ערים ונוכחים באמת בחיים.

להסתכל בכל אותם מקומות בחיים שבהם אנחנו ישנים ומנומנמים - ולהתעורר!

ביום שני הקרוב אני יוצא לדרך עם קבוצת גברים נוספת.

יש עוד 3 מקומות לקבוצה הזו.

אם אתה מרגיש את הקריאה לצאת לדרך איתי ולהתעורר לחיים שנועדת לחיות,

שלח לי מייל עם מספר הטלפון ואחזור אליך ביום ראשון.

שיהיה סופ"ש מלא חיים :-)