לצאת לאור
לא מזמן סיימתי תהליך מרגש עם איש יקר שליוויתי בשנה האחרונה.
הוא הגיע לאחד מערבי הגברים מסביב לאש עם רצון להדליק את האש שבו.
גבר נשוי המון שנים, ילדים, מהנדס. בעיקר מפרנס. כבוי ורדום. מתחת יש תסכול ותחושת וויתור על החלום להשפיע על העולם ולשנות אותו (בעיקר כי צריך לפרנס). מלא יכולות, ידע ובלי אמונה שהוא יכול לשנות.
סיימנו בחיבוק גדול מלא שמחה והתרגשות: "אני מלא התרגשות וחשק לעשות".
מרק לפרנס כמהנדס שכיר,
הוא התחיל גם לייעץ באופן עצמאי לחברות
בתחום שלמד המון שנים ויקר לליבו ומצליח להשפיע על הסביבה.
בדיוק כמו שחלם. הוא מעז ופורץ גבולות שלו, רץ ריצות ארוכות, הרבה יותר פתוח, מרגיש וקרוב, יחסים קשים עם אחיו מתחילים להתקרב, ואפילו בעבודה השכירה קיבל תחום אחריות חדש שמשקף את הידע המקצועי שלו.
ובעיקר בתוכו נחה תחושה עמוקה :"יש לי מקום" שמהדהדת על כל תחומי החיים שלו.
דברנו בסוף על השמש.
כל בוקר מחדש היא עולה לשמיים וזורחת במלוא תפארתה.
לא מתייחסת לזה שיש עננים, לא עוסקת במי יקבל וכמה מהקרניים שלה. פשוט זורחת במלואה.
כל בוקר מחדש.
אז אם ברגעים אלה נראה שיש חשיכה ועננים בחייכם ולא רואים את האור, בואו נזכור שאפשר כל יום מחדש לזרוח את האור הייחודי שלנו ולהאיר את העולם.
זוהי זכותנו. וזו השליחות שלי.
מודה על הזכות לחיות אותה.
ואם האמונה אבדה, הדרך לא ברורה וצריכים יד מאירה ומכוונת אני כאן.
