"זה מרגש שאתה בוחר כל יום לאהוב את אשתך מחדש"

--------------------------------------------

כך אמר לי חבר קרוב ששוחחנו על אתגרי הזוגיות ביומיום: עבודות, ילדים, אתגרי פרנסה, רצון להתפתח מקצועית לכיוונים עצמאיים, מימוש, מיניות, אינטימיות וכל הג''ינגול הזה. ועוד לשמור על הזוגיות חיה ולטפח אותה…

אמרתי לו: " כן, אני בוחר ועובד בזה פנימית כל יום מחדש".

לאהוב את זוגתך כל יום מחדש. קלישאה?

לא.

בחירה.

כל כך קל להכנע לשגרה( ע)

לקום כל יום בבוקר לתוך הרוטינה של היומיום.

ולכל זוג יש את הרוטינה שלו.

קמים בבוקר, אתה על הכריכים לילדים,היא על ארגון הילדים, הסעות, פקקים לעבודה, לחץ ואין דקה לנשום, חוזר בערב, ארוחת ערב מקלחות, שיחות "תפעול הבית והילדים", בהייה מול המסך וחדר השינה.

אתה מרגיש את חום גופה ורוצה להתקרב, להתכרבל, אולי לעשות אהבה ולהשתחרר מכל היום. והיא מרגיש את מגע ידך ואומרת "לא מאמי, לא עכשיו. בא לי לשון".

ואתה נסגר, מתכווץ, מרגיש דחוי. מה בקשת בסך הכל? אהבה, רוך חום?

והילד הקטן שבפנים מרגיש דחוי ולא אהוב. ואתה נסגר, מתכווץ לא רוצה להרגיש את זה שוב. ואז עולה הכעס והתסכול עליה שלא נענית אליך. של "נותנת" לך את מה שאתה רוצה.

ואתה מתרחק וסוגר את הלב. והולך לישון רק כדי לא לא להרגיש את זה.

והיא מצידה, מרגישה ששוב לא "סיפקה" את הסחורה. ומרגישה אשמה, או לא מספיק טובה/יפה/ מושכת כאישה. ונסגרת עוד יותר חזק. והילדה שבה מרגישה לא אהובה ובודדה ושלא רואים אותה.

וכך יום אחר יום, אתה מנסה להתקרב והיא מסתגרת עוד יותר. אתה נזקק והיא מרגיש שלא רוצה ככה. לא רוצה להרגיש חייבת. ( או שנופלים למקום של ריצוי ורק רוצה לגמור עם זה ודי. ואז זה עוד יותר מבאס ומרוחק)

עד שכבר לא מנסים יותר.

ומוותרים על קרבה, אינטימיות ומיניות.

וכך יושבים שני מבוגרים שאוהבים אחד את השני, ובתוכם שני ילדים לא אהובים שמנהלים את כל הדינמיקה של בני הזוג.

אז מה עושים? מה אתה יכול לעשות עם זה?

אז ראשית, לוקחים על זה אחריות.

מבינים שיש עבודה פנימית לעשות. להיות הבוגר שלוקח אחריות ואוהב ומטפל בילד הפנימי ומה שמרגיש בפנים.

מגיעים בתהליך אישי לשורש העניין ועושים עבודת התפתחות. (במהות זה לאהוב את הילד הזה ולחבק אותו).

ועושים את העבודה הרגשית הדרושה, כדי שתהיה משוחרר מהחויה שרק היא תמלא את הבור של חוסר האהבה שיש בלב ובבטן.

זמן לגדול.

אף אחד לא יכול למלא את הבור הזה. היא גם לא חייבת למלא את הצורך הזה. זה שלך.

וכשתעשה את העבודה הפנימית שלך ( סיזיפית ככל שתהיה)

תגיע אליה משוחרר מציפיות ויותר מלא.

ואז … תוכל לראות אותה!

למה היא זקוקה? מה גורם לה להיות סגורה? ( משהו הפריע לה היום, משהו שקרה עם הילדים, חברות בעבודה? משהו שאמרת? )

תתעניין, שאל, תקשיב - מבלי לייעץ

ואולי תשאל ותתעניין - למה היא זקוקה עכשיו כדי להפתח?

ופשוט תהיה נוכח וקשוב למה שמבקשת בעומק.

נכון, זה לא האחריות שלך לזה שהיא תפתח. זה החלק שלה.

אבל כבןזוג יש לך יכולת להשפיע - איך?

להיות פתוח בעצמך, מחובר ללב שלך, להיות במקום חופשי ומשוחרר מהאוטומט שסוגר אותך. לקחת אחריות על הלב שלך, ולבחור להיות פתוח ואוהב.

זה אנרגטית יאפשר לה להיות במרחב לא שופט ולא דורש אלא במרחב שהיא יכולה להיות היא. ולהיפתח. אל עצמה.

ורק אח"כ גם אליך ולחוש קרבה. ואינטימיות. ואז, המיניות יכולה להיפתח ולבוא מאליה. באופן טבעי.

אבל... גם אל תיפול למלכודת שמצפה בפנים שאם תעשה את כל ה moves האלה - בסוף תגיע ל... לסקס.

פשוט תהיה נוכח ואוהב, מבלי קשר לתוצאות.

בחר להיות באהבה. כל פעם מחדש.

להסגר ולהפתח זו תנועה הכי טבעית של הלב שלנו שאפשרת חיים - ליטרלי.

תעשה את העבודה שלך. בחר באהבה כל רגע מחדש.

השאר - לא באמת בידיים שלך.

אז שחרר… :-)

ותן למסתורין להתרחש. ------========----

מוגש באהבה, לכל אחיי הגברים שלפעמים מחפשים את הדרך איך להגיע לאהובה שלהם שנמצאת כל כך קרוב אבל כל כך רחוק