לפני כשבוע דברתי עם ניר (שם בדוי ) בטלפון. " אני רוצה להיפגש. אני עובר תמורות רציניות". קבענו פגישה. נפגשים ב 21:30, חיבוק גדול. אנחנו מכירים כבר כמה שנים. הוא היה אצלי בקבוצת גברים לפני כשנתיים. תחילת שנות ה-40. הייטקיסט, משפחה, ילדים, משכנתא. מוכר. כבר שנים חושב על שינוי. לא היה מרוצה. היה משהו חסר. הדיבור בהתחלה היה על קושי בזוגיות, מול הבוס בעבודה, לא מספיק זמן כאבא בבית. לא מצא את המקום שלו. בעקבות קבוצת הגברים, הבין שחשוב לו יותר זמן עם הילדים וזמן עם עצמו , כדי לברר לעומק מה באמת הוא רוצה. הבין שהיה עסוק במטרות שלא שלו, ושהוא רוצה לשמוע את הקול שלו. הודיע לבוס שרוצה לשנות את הלו"ז השבועי. פחות יום בעבודה - שיהפוך לזמן שלו. ועוד יום קצר להיות עם הילדים. הרימו גבה, התעקשו. הוא התעקש ויצ
"יש לי יום הולדת, השמחה גדולה, יש לי יש לי יום הולדת אז בואו למסיבה..." איזה כיף שלפני 39 שנים ויום נולדתי ! ווואו, כמה דברים עשיתי וחוויתי. אני מודה על הזכות להנות מהפירות של הבחירות האמיצות שעשיתי בחיי והמתנות שקבלתי: בורכתי באישה מהממת שצומחת יחד איתי, בזוגיות שמתפתחת עם השנים, באהבה שגדלה מיום ליום, בבנות מהממות שמתגלות כל יום עוד ועוד, בהמון זמן איכות איתן, בעשייה מבורכת שעושה שינוי בעולם, בגברים שבוחרים בי ללוות את הצמיחה שלהם, במשפחה וחברים אוהבים לצידי, במרחבים ירוקים שאני חי בהם, ושפע של הזדמנויות שקיים סביבי לחגוג ולהנות מהחיים ! תודה. תודה. תודה. אני כל כך נרגש מזה שבא לי לחלוק את זה אתך. את התובנות, את הכלים, את התזכורת לאפשרות לחיות כאן ועכשיו בדיוק כמו שאתה רוצה. את זה אני רוצ
