" אני מרגיש כמיהה אדירה לאיזה סוג של חניכה בתקופה הזו בחיים, אני מבולבל ולא יודע איפה לשים את האנרגיה שלי, באיזה כיוון להתפקס...". זה מה שאמר לי הראל (שם בדוי ) בפגישה אישית לא מזמן. ( לקוח מאתר http://www.chicagonow.com/) אני כבר אספר לך איך זה קשור אליי ולאבא שלי, אבל רגע לפני זה, אני רוצה לספר לך שההרשמה לקבוצת הגברים ה-8 שלי בעיצומה, ואנחנו מתחילים אותה ב - 24/6 בסופ"ש עוצמתי בטבע. אתה מוזמן לקרוא עליה כאן. ---------------------------------- ועכשיו לשיחה האישית שלי עם אבי, מלפני כמה רגעים.... אני עדיין נרגש מהשיחה. התקשרתי להתייעץ איתו לגבי התנהלות שלי, שאני יודע היום שהיא שגויה ושאני צריך עזרה בלעשות דברים אחרת בתחום הזה. אבא שלי יודע לעשות זאת טוב. מאוד. מה שאמר לי ואיך שאמר זאת עדי
עצמאות? עצמאות! כולם חוגגים את חג העצמאות הלאומי. אני רוצה להתייחס לרגע לתהליך הפנימי של העניין. בשבילי עצמאות מתחילה בחיבור ישיר לרצונות שלי, וממשיכה בחופש ובאומץ לפעול על פיהם ביום יום. מדוע אומץ? כי זה דורש לעיתים לשים את הציפיות של הסביבה בצד, ולפעמים להפסיק הרגלים עמוקים שמושרשים בי. וגם כי זה דורש לעשות קפיצה של אמון - בעולם. קפיצה שאומרת - "אני אלך עם הלב שלי והכל יסתדר, גם אם אין לי מושג בדיוק איך זה יקרה". ---------------------------------------------------------------- לפני שבועיים חגגתי יום הולדת 40. שמעתי קריאה עמוקה להיות עם עצמי ולהכנס פנימה. אז לקחתי לי יום לעצמי בטבע. להתבונן בחיי, להודות על מה שיש לי בחיים, לראות מה אני רוצה לשנות, לקבל השראה. היה לי יום מדהים! התמלאתי בהודי
